מאת: ד"ר יוני ירום
רמת הפופולאריות התקשורתית של הטניס ניזונה מסיפורי יריבויות ובניית ישויות תקשורתיות יחד עם העולם מלא התוכן הנבנה מסביבו. אך בשונה מספורט קבוצתי, טניס הינו בעיקר ספורט המשוחק על ידי חתך רחב ביותר של האוכלוסייה העולמית ואחד מסוגי הספורט הבודדים המאפשר השתתפות בכל רמה ובטווח גילאים עצום – מילדות צעירה (פעוטות) ועד לגיל הרביעי. טווח גילאים זה יוצר מצב מעניין לכשעצמו של פגיעות בכל הגילאים, עם מצבי שריר ושלד משתנים אך עם מכניקת פציעה דומה . רמת אי הבשלות ועייפות החומר משפיעים כולם על סוגי וחומרת הפציעות. אופי הספורט, המערב מרכיבים רבים של כושר הגופני ומתאפיין במצבים בלתי צפויים על פני זמן רב ובלתי ידוע מראש, גורם להפעלת כל מרכיבי הכושר וכמובן שחוסר מוכנות תגרום לפציעות.
היות שהטניס הוא אחד מסוגי הספורט האגרסיביים ביותר, מאלה שמצריכים חוסר ויתור מתמיד, הוא מביא לתופעות של התעלות יחד עם דכדוך ודיכאון. השילוב הזה בין גוף ונפש יכול, בסופו של דבר, לגרום לפציעות מקלות ועד חמורות, מחד פעמיות ועד למתמשכות, מאירוע תאונתי ועד לפגיעות של שימוש יתר.
לאחר הקדמה שכזו, היינו מצפים להרבה יותר פגיעות מאלו הקורות במציאות, ואכן, מפתיע שכל כך הרבה שחקנים מצליחים לצלוח שנים של משחק ללא פגיעה משמעותית.
מרפק טניס – פציעה הזוכה לפופולאריות רבה ביותר בעיקר בשחקני סופשבוע וקשורה במספר גורמים – סגנון לקוי בחבטת גב היד, בעיקר בזמן שהמרפק מקדים את כף היד, משקל כבד מדי של המחבט, עובי ידית המחבט (גדולה מדי או קטנה מדי), מיתרים מתוחים או ישנים מדי וכן עומס משחק פתאומי, משחק בכדורים כבדים, רטובים או ברוח חזקה, שינוי סגנון פתאומי. הפגיעה מאופיינת בכאב חד בעת החבטה בצדו החיצוני של המרפק, המתגברת לאיטה עד להפרעה בהרמת חפצים, בלחיצת כף יד ואף בכתיבה או בהקשה על מקלדת המחשב..
הדלקת הגידית במוצא קבוצת מיישרי כף היד מבליטת המרפק החיצונית היא הבעיה הרפואית. לעיתים מעורבת גם פגיעה בעצב העובר במקום, דבר המסבך לא מעט את ההחלמה. התופעה אינה בלעדית לטניס ומערבת את אלו הפעילים באופן חוזר עם כף היד – צבעים, גננות, אנשי מחשבים, נגנים ועוד. משך הבעיה יכול לנוע ממספר שבועות, דרך מספר חודשים ואף לזמן ארוך יותר. הטיפול יתמקד בתיקון הבעיה הראשונית, בחיזוק והגמשת השרירים המעורבים, פיזיותרפיה ייחודית, נוגדי דלקת לא סטרואידליים, הזרקת סטרואיד למקום, PRP, ואם כלום לא עוזר – ניתוח לניתוק הגיד. שיעור ההצלחה משתנה, רחוק ממושלם ומצריך לעיתים כוח סבל וסבלנות מרובה.
רגל טניס – קרע חד בראש הפנימי של שריר התאומים, בדרך כלל לאחר קפיצה לחבטת הנחתה, אך גם ביציאה מהירה לכדור. התיאור כמעט תמיד זהה – הרגשה כאילו נפגע השוק האחורי מכדור טניס וחיפוש האשם המיידי, שאינו בנמצא, כמובן. קרע שריר זה מופיע יותר באוכלוסייה המבוגרת, בשחקנים הפחות כשירים גופנית ולאחר חוסר שתייה מספקת, כאשר במצב זה השריר פגועה יותר. הטיפול מערב קירור מיידי, חבישה לוחצת, שימוש בנוגדי דלקת כגון ארקוקסיה או וולטרן ופיזיותרפיה . משך ההחלמה 3-6 שבועות ובטיפול נכון אפשר לחזור כמעט תמיד לפעילות מלאה.
בטן טניס – קרע שריר הבטן האורכי, מעט מתחת לגובה הטבור , בצד המנוגד לזרוע החובטת. התופעה נגרמת בעת חבטת הגשה או, במקרים פחותים יותר, בהנחתה. היא מאופיינת בכאב חד מאוד עם מוגבלות תנועתית ניכרת בשבועות שלאחר מכן. ההחלמה איטית, 3-6 שבועות וניתן להיעזר בתרופות נוגדות דלקת ובעיקר בפיזיותרפיה ותרגילים. לאחר ההחלמה יש לחזק את חגורת שרירי הבטן יחד עם הגמשתם.
כאבים בכתף הדומיננטית – פציעה אופיינית לשחקנים בכל הרמות ומופיעה בהקשר לעומס משחק פתאומי, לאימון בחבטות הגשה ולעיתים בתנועה פתאומית ובלתי צפויה. האבחנה כאן חשובה ביותר, מכיוון שיכולות להיות פגיעות העלולות להחמיר עם הזמן ולגרום להשבתה, כגון קרע במסובבי הכתף, קרע בשפת המפרק ודלקת בבורסה. ברוב המקרים, הפגיעה תערב דלקת באחד מגידי הכתף. הטיפול יתמקד בחיזוק השרירים הסובבים את הכתף, טיפול פיזיותרפי, שימוש בנוגדי דלקת ובמקרים מסובכים, הזרקת תרופות לתוך הכתף ואף טיפול ניתוחי.
כאב בשורש כף היד – בעיקר על רקע דלקתי גידי. התופעה מופיעה גם ביד המשחקת אך גם ביד התומכת בחובטים בשתי ידיים בחבטת גב היד, וזאת עקב התפתחות הטניס המודרני, בו היד התומכת עוזרת ביצירת זוויות חבטה חדות ונושאת בנטל כבד. הטיפול בבעיה מערב פיזיותרפיה, חיזוק של שרש כף היד ושימוש בנוגדי דלקת כגון ארקוקסיה או וולטרן.
כאב גב תחתון – אופייני לטניסאים מתבגרים ולטניסאים מבוגרים. הכאב יכול לנבוע ממקור שרירי הן בצורה התקפית והן ככאב כרוני ומתמשך, או מכאב מבני המערב את החוליות עצמן, עם או בלי מעורבות של הדיסקים הבין חולייתיים היכולים לבלוט או לפרוץ. כאן הטיפול כולל זיהוי מוקדם, פעילות מניעתית כגון חיזוקים והגמשה ובניית שרירי הליבה ולעיתים השבתה אצל צעירים. בכאב חד פיזיותרפיה עוזרת ביותר ואף שימוש בנוגדי דלקת וכאב.
כאב אגן ומפרקי הירכיים – נובע מהסגנון המודרני, המערב עמידה פתוחה וסיבוב חזק ומהיר של המותן על מנת להגביר את עצמת המכה. התנועה המתחילה כבר בגיל צעיר , יכולה לפגוע במבנים מייצבים באזור מפרק הירך ובגידים של השרירים שמוצאם באגן ובמפשעה. הפגיעה יכולה להיות טורדנית ומתמשכת ומערבת את סוללת הטיפולים הידניים והתרופתיים, וכן ייצוב שרירי הליבה יחד עם פיצוח מערכת שיווי המשקל של הגו.
פגיעות חדות בקרסול ובייחוד נקעים צידיים וכן פגיעות ברכיים – ברובם תוצאה משינויי כיוון פתאומיים, מערבים נזק לרצועות וכן למניסקוסים. הטיפול מיידי פיזיותרפי ושימוש בתרופות המורידות תגובת נפיחות, כגון נקסין או ארקוקסיה שמקטינות כאב. לעיתים עלול להגיע גם להתערבות ניתוחית.
מניעה המתבטאת בשיפור הכשר הגופני האירובי , ההספק האנאירובי, כוח מתפרץ, זריזות וגמישות ושיווי משקל מהווים את התרופה הטובה ביותר. משחק הטניס מחייב הכנה גופנית מתאימה ועבודה על כל מרכיבי הכושר להקטנת הסיכון לפגיעה יחד עם השיפור ביכולת המשחק.
ד"ר יוני ירום הוא רופא איגוד הטניס ומנהל "מדיקס" תל אביב
